<h1>סמ"ג לאוין סימן קי"א</h1>
<h2>דף י.</h2>
ובפרק תינוקת (נדה ס"ו א') אומר רבא שאם הפילה אשה נפל ואינה יודעת אם ראתה אם לאו טמאה, שאי אפשר לפתיחת הקבר [של רחם] בלא דם, ובפ"ד מחוסרי כפרה במסכת כריתות (י' א') אמר רבא שם אפשר לפתיחת הקבר בלא דם, ונראה לפרש שרבא אומר כן במסכת כריתות אליבא דההיא ברייתא וליה לא סבירא ליה, ובשאלתות דרב אחאי (תזריע פ"ה) פירש שבמסכת כריתות מדבר בנפל שלא נגמרה צורתו, הילכך לכל הפחות אנחנו שאין אנו בקיאין בגמר צורת הוולד, אשה שילדה בין וולד של קיימא בין נפל יש לנו לפסוק שאי אפשר לפתיחת הקבר בלא דם, ונשים שלנו חשבינן להו כיולדות בזוב מדרבי זירא דאמר (נדה ס"ו א') בטיפת דם כחרדל יושבות ז' נקיים (ע"פ סה"ת סי' צ"ו—צ"ז). והמשפט כן הוא שיולדת בזוב שלא פסק דמה אין לה דם טוהר אלא כל דם שתראה כדם זיבה הוא עד שתספור ז' נקיים אחר שתשלים ז' לזכר ושבועיים לנקבה ואחר כך תטבול, ואפילו ראתה דם אחרי כן בתוך ארבעים יום מלידת הזכר ושמונים מלידת נקבה הכתוב קראם דמי טהרה (ע"פ לשון הרמב"ם איסו"ב פ"ז הל' ז' ע"ש).
